פרק 2 משפחתי
חתולים חתולים
מאז ומתמיד הוריי אהבו חתולים וגידלו חתולים ביחד (ונהגו לקרוא להם בשמות מסרטים). בין השנים היו להם הרבה חתולים: ברמת החייל גידלו שלושה גיזמו סוקי ומקס הראשון ושעברו למתן לקחו אתם את מקס וגיזמו כי סוקי לא הייתה מוכנה לעבור אז היא נשארה ברמת החייל. במתן הוריי אמצו את שני חתולים נוספים מיה ומקס השני שאותם זכיתי להכיר והם היו הפוכים כי מקס השני היה ג'ינג'י רגזן ששכנתם נתנה להם למשרת שלעולם לא נגמרה ומיה הייתה שחורה רגועה חברותית ומדהימה שפעם שהוריי אכלו דגים היא הריחה ובאה לאכול אתם. במשך השנים גיזמו ומקס הראשון מתו. כשאני נולדתי מקס ומיה קיבלו את פני כך שכל חיי חייתי עם חתולים ולצערי הרב שניהם נפטרו וזה היה לי קשה מאוד לכן לקחנו חתולה חדשה מהר מאוד ששמה שלג (ובשמה הרסתי את מסורת הוריי לשמות מהסרטים כי פשוט היא הייתה לבנה מידי). מצאנו את חתולתי שלג לפני שנה ליד הוטרינרית. לקחנו אותה לביתנו ומאז היא לא מפסיקה לנוח. שלג לא מפסיקה להשתולל ולקפץ רודפת אחרי כדורים ועוצרת רק כדי שנלטף אותה. שלג מפונקת מאוד ותחביבה הוא לישון, רק שאנו מגיעים הביתה היא מתעוררת ומייללת. אני אוהב את שלג מאוד ונהנה איתה כל יום.

הר מושלג

אני וחתולתי הקודמת ישנים

חתולתי הקודמת במרפסת 

חתולתי בחוץ

חתולתי תופסת חיילים בשולחן כדורגל

אחותי -נועה
לאחותי קוראים נועה. כיום אחותי בת שמונה ונולדה ב29.9.2005 בבית חולים בלינסון בפתח תקווה, הורי קראו לה כך כי הם אהבו את השם הזה, למרות שרציתי מאוד שיקראו לה ליה על שמה של הדמות ממלחמת הכוכבים סרט שאהוב אלי מאוד.

אחותי ואמי

 כיום אחותי לומדת בבית ספר "אשכול" בראש העין בכיתה ב'. נועה מקובלת מאוד בכיתתה והיא חברה של ילדים רבים בבית הספר גדולים וקטנים ממנה. אחותי אוהבת לרקוד,לצייר, לשחק ובלי סוף לראות טלוויזיה. נועה ילדה מאוד חמה אוהבת ומצחיקה ותמיד כיף להיות בחברתה. ואין שקט בסביבתה לטוב ולרע. אנחנו לא תמיד מסתדרים אבל ככה זה עם אחים. אנחנו נוהגים ללכת יחדיו לגן השעשועים או להפתיע את ההורים בארוחות בוקר למיטה בשבת.

אני ואחותי ביומה הראשון בכיתה א

אמא - איילת
לאמא קוראים איילת דבי ארליך. אמי כיום בת 40 אמי נולדה ב11.7.1973 בבית חולים מאיר בכפר סבא. אמי גדלה ברמת השרון אם זוג הורים אחות גדולה ואחות קטנה. 

אמי בתור ילדה

בילדותה אמי הייתה ילדה מאוד פעילה חברתית כיתתה מאוד מגובשת והם היו הולכים ביחד לטיולים, למסיבות, ובית הכנסת הרפורמי לפני בר ובת מצוות. אמי למדה בבית ספר אורנים. בכיתה ד' אמי הצטרפה למחנות העולים. בכיתה ו' אמי חגגה את בת מצוותה שנערכה בחצר הבית של סבא וסבתא שלה.

אמי בילדותה

בתור ילדה אמי אהבה מאוד לבשל וסבתי מספרת שמאז ומתמיד אמי הציקה לה ולא נתנה לה לבשל לבד ורצתה לדעת את כל סודותיה. בכיתה ז אמי עברה לחט"ב נווה מגן, בתקופה זו היא המשיכה להשתתף במחנות עולים ובכיתה ט' הפכה למדריכה. בסוף כיתה ט ניתנה לה אפשרות בחירה לאיזה תיכון ללכת ורוב חבריה הלכו לתיכון אומניות אלון, אימי התקבלה למגמת תיאטרון ולמדה תיאטרון מוגבר וספרות מוגבר. תקופת הלימודים בתיכון היתה מאתגרת מאוד ומלאה כיוון שלימודי התאטרון בשילוב עם הפקת הצגות היתה מענינת ומלמדת מאוד מבחינתה , ובנוסף היא התנדבה למועצת תלמידים בתקופה זו ואפילו בשנתה האחרונה בתיכון היא היתה ראש מועצת תלמידים. אמי מספרת שמאז ומתמיד היא נתפסה בעיני המערכת הלימודית כתלמידה אינטיליגנטית ובעלת יכולות אך בעקבות ציוניה הבינוניים הוגדרה כעצלנית. בכיתה י' אמי התעקשה לעבור אבחון באגודת ניצן ותוצאות האבחון הראו על דיסגרפיה ודיסלקציה מה שהקנה לאמי הקלות ואפשרות להיבחן בעל פה וממוצע הציונים שלה עלה מ70 ל90. אבחון זה תרם לגיבוש הביטחון העצמי שלה ונתן לה את האמונה שהיא יכולה ללמוד. ואכן בהמשך חייה אמי סיימה תואר ראשון בארצות הברית בניהול בתי מלון ומסעדנות.

אמי מקבלת תואר

בסיום התיכון אמי החליטה לעשות קד"צ למשקיות חינוך ושרתה בגדוד נ"מ מתניעה שהוצב במקומות שונים בארץ ובתנאי שדה, היא נסעה הרבה בתקופה הזו ונהנתה מאוד משירותה הצבאי היא ארגנה טיולים, העבירה שיעורי מורשת קרב אבל תמיד מצאה את עצמה גם מכינה הפתעות אוכל לחיילים.
לאחר השירות היא מייד  למדה ב"תדמור" מלונאות משולבת ובסיום לימודיה נסעה לארצות הברית קונטיקט ובאוניברסיטת "ניו - היבן" (שלוחה של אוניברסיטת יל). אימי עבדה במעדניות ובבתי מלון אך לאחר שהפכה להיות אם הבינה שכמות השעות הרבות שדורש המקצוע שלה מונע ממנה לתפקד כאם כפי שרצתה. כיום היא עובדת כשפית פרטית ומבשלת בבתי לקוחות קבועים, כל יום בבית אחר ונהנת מאוד מעבודתה.  אני אוהב מאוד ללמוד מאימא על אוכל ולעזור לה במטבח, אימא היא אשת סודי ואנחנו משוחחים הרבה. 

אמי מכינה אוכל לקייטרינג

אמא ואבא ביחד
הוריי הכירו אחד את השני בשנת 1996 כשעבדו ביחד במסעדה נחמני 22 בתל אביב. אבא היה מנהל משמרת וברמן ועבד במסעדה לפני אמא ואמא הייתה בהתחלה טבחית ואחר כך ניהלה את המטבח. אבא משום מה תמיד אבי עזר לאמא לקלף תפוחי אדמה מרצונו. אחרי כמה חודשים שעבדו ביחד אחת מהמלצריות שהכירה את אבי טוב כי עבדה אתו במקום קודם ולחצה עליהם להתחיל לצאת ביחד. לאחר לחצים הוריי ניסו לצאת ביחד. מהר מאוד הם הבינו שטוב להם ביחד ועברו לגור ביחד בדירתו של אבי ברמת החייל. הם ידעו שכביכול מערכת היחסים אמורה להיות קצרה כיוון שאמא הייתה אמורה לסוע ללמוד בארצות הברית לאחר כמה חודשים אך בכל זאת חיו יחדיו באותה דירה. אמי אכן נסעה לחול ללמוד למשך שנה בארצות הברית. ואבי היה בטוח שזהו סוף הסיפור. ושמערכת היחסים לא תצליח לשרוד במרחק הגאוגרפי והזמן. אך למרות שבתקופה זו עוד לא היו אמצעי התקשורת הקיימים היום הם הצליחו לשמור על קשר טלפוני פעם בשבוע וחלופת מכתבים. באמצע החצי שנה אבא נסה לבקר את אמא לשבועיים. לאחר שאמא סיימה את שנת הלימודים אמא חזרה ומיד חזרה לגור אם אבא. עד היום אמה של אמי מציינת בנימת כעס קלה שלא ברור לה למה אחרי ששנה לא ראתה את בתה היא לא נשארה לשון אצל הוריה אלה ישר הלכה לאבי. לאחר שנה נוספת שגרו ביחד אמי החליטה שהגיעה הזמן להזיז עניינים והודיעה לאבא שיחליט מה הוא רוצה לעשות בהמשך. אבא ביקש מאמא לא להאיץ בו ושתתן לו שנה. בשנה זו הוריי עברו למתן. לאחר שנה זו אבא הפתיע את אמא בעת טיול משותף לקנדה ושם הם התחתנו בחתונה אזרחית בהפתעה ללא הורים וללא משפחה כמו שאבי רצה בלי אף אחד בשקט כי הוא אוהב שקט ולהיות לבד. כעבור חצי שנה הם חגגו בארץ במסיבת חתונה שנוהלה על ידי רבנית רפורמית בקפה ירוק גן אירועים שהיה קרוב למתן ולכן עד היו הוריי זוכים לחגוג שני ימי נישואים. שבועיים לפני החתונה הוריי עברו לגור בראש העין בבית שאני גר בו היום ב1999. כעבור שנתיים נולדתי וארבע שנים לאחר כך אחותי הצטרפה עלי. אמי רצתה 4 ילדים ואבי 0 לכן הוסכם על הממוצע 2. לסיכום הוריי חיים חיים מאושרים למזלי ולשמחתי. ביתנו תמיד פתוח לארח, אבא תמיד מארגן סרטים ואימא אוכל.  

אבי ואמי בחתונתם

אבא - צבי
לאבי קוראים צבי ארליך על שם סבא רבא שלו צבי אבל כולם קוראים לו צביקה. אבי כיום בן 47 הוא נולד ב20.12.1966 בבית חולים הקריה בתל אביב.אבי גדל בתל אביב עם הורים נפלאים ואח שגדול ממנו בשנתיים. בילדותו אבי גדל מול גן החיות שהיה בתל אביב עד שהפך לגן העיר של היום. הוא למד בכיתות א' - ב' בבית ספר אליעזר בן יהודה ובכיתה ג' הפכו את בית ספרו לחט"ב ולכן עבר לבית ספר גרץ עד כיתה ו'.
בכיתה ה' הוא הצטרף לתנועת הנוער המחנות העולים שם הוא נשאר עד גיוסו לצבא.

אבי כילד

כשאבי הגיעה לכיתה ז' הוא עבר לחט"ב הביניים אליעזר בן יהודה שהיה בית ספרו בכיתה א' - ב' ששינה את שמו לחט"ב טז'. בכיתה ז' הצטרף לצופי ים ולמד להפליג בסירות. אבי אוהב את הים עד היום וכל יום שבת היה הולך עם הוריו לים וכשגדל היה הולך אחרי הלימודים. 
בכיתה י' -יב' למד אבא במגמה הביולוגית בתיכון עירוני ה.אבי היה האחראי על מועדון הסרט הטוב בתיכון והוא הביא סרטים להקרנה בבית ספר ועד היום הוא אוהב סרטים. מגיל 16 לאבי היה רישיון לאופנוע ועד היום הוא נוסע על אופנוע.

אבי ואני על אופנועו

כשאבי התגייס לצבא הוא התגייס לגרעין נח"ל. שהיה מיועד להקים קיבוץ חדש ברמת הגולן בשם קלע גולן שכיום הוא ישוב קהילתי. אחרי הצבא אבי נסע לטיול במזרח הרחוק וטייל במשך שנתיים וחזר ארצה. אחרי הטיול אבי חזר לתל אביב ועבד כמה שנים בבתי קפה ופאבים. אבי למד תואר ראשון במנהל עסקים ומאז ועד היום עובד בלאומית שירותי בריאות כקניין תרופות. אני ואבי קשורים מאוד, אנחנו משחקים בהרבה משחקי קופסה ביחד וצופים בסרטים ולשמחתי הרבה ירשתי מאבא את הראש המתמטי.