אמא - איילת
לאמא קוראים איילת דבי ארליך. אמי כיום בת 40 אמי נולדה ב11.7.1973 בבית חולים מאיר בכפר סבא. אמי גדלה ברמת השרון אם זוג הורים אחות גדולה ואחות קטנה. 

אמי בתור ילדה

בילדותה אמי הייתה ילדה מאוד פעילה חברתית כיתתה מאוד מגובשת והם היו הולכים ביחד לטיולים, למסיבות, ובית הכנסת הרפורמי לפני בר ובת מצוות. אמי למדה בבית ספר אורנים. בכיתה ד' אמי הצטרפה למחנות העולים. בכיתה ו' אמי חגגה את בת מצוותה שנערכה בחצר הבית של סבא וסבתא שלה.

אמי בילדותה

בתור ילדה אמי אהבה מאוד לבשל וסבתי מספרת שמאז ומתמיד אמי הציקה לה ולא נתנה לה לבשל לבד ורצתה לדעת את כל סודותיה. בכיתה ז אמי עברה לחט"ב נווה מגן, בתקופה זו היא המשיכה להשתתף במחנות עולים ובכיתה ט' הפכה למדריכה. בסוף כיתה ט ניתנה לה אפשרות בחירה לאיזה תיכון ללכת ורוב חבריה הלכו לתיכון אומניות אלון, אימי התקבלה למגמת תיאטרון ולמדה תיאטרון מוגבר וספרות מוגבר. תקופת הלימודים בתיכון היתה מאתגרת מאוד ומלאה כיוון שלימודי התאטרון בשילוב עם הפקת הצגות היתה מענינת ומלמדת מאוד מבחינתה , ובנוסף היא התנדבה למועצת תלמידים בתקופה זו ואפילו בשנתה האחרונה בתיכון היא היתה ראש מועצת תלמידים. אמי מספרת שמאז ומתמיד היא נתפסה בעיני המערכת הלימודית כתלמידה אינטיליגנטית ובעלת יכולות אך בעקבות ציוניה הבינוניים הוגדרה כעצלנית. בכיתה י' אמי התעקשה לעבור אבחון באגודת ניצן ותוצאות האבחון הראו על דיסגרפיה ודיסלקציה מה שהקנה לאמי הקלות ואפשרות להיבחן בעל פה וממוצע הציונים שלה עלה מ70 ל90. אבחון זה תרם לגיבוש הביטחון העצמי שלה ונתן לה את האמונה שהיא יכולה ללמוד. ואכן בהמשך חייה אמי סיימה תואר ראשון בארצות הברית בניהול בתי מלון ומסעדנות.

אמי מקבלת תואר

בסיום התיכון אמי החליטה לעשות קד"צ למשקיות חינוך ושרתה בגדוד נ"מ מתניעה שהוצב במקומות שונים בארץ ובתנאי שדה, היא נסעה הרבה בתקופה הזו ונהנתה מאוד משירותה הצבאי היא ארגנה טיולים, העבירה שיעורי מורשת קרב אבל תמיד מצאה את עצמה גם מכינה הפתעות אוכל לחיילים.
לאחר השירות היא מייד  למדה ב"תדמור" מלונאות משולבת ובסיום לימודיה נסעה לארצות הברית קונטיקט ובאוניברסיטת "ניו - היבן" (שלוחה של אוניברסיטת יל). אימי עבדה במעדניות ובבתי מלון אך לאחר שהפכה להיות אם הבינה שכמות השעות הרבות שדורש המקצוע שלה מונע ממנה לתפקד כאם כפי שרצתה. כיום היא עובדת כשפית פרטית ומבשלת בבתי לקוחות קבועים, כל יום בבית אחר ונהנת מאוד מעבודתה.  אני אוהב מאוד ללמוד מאימא על אוכל ולעזור לה במטבח, אימא היא אשת סודי ואנחנו משוחחים הרבה. 

אמי מכינה אוכל לקייטרינג

אמא ואבא ביחד
הוריי הכירו אחד את השני בשנת 1996 כשעבדו ביחד במסעדה נחמני 22 בתל אביב. אבא היה מנהל משמרת וברמן ועבד במסעדה לפני אמא ואמא הייתה בהתחלה טבחית ואחר כך ניהלה את המטבח. אבא משום מה תמיד אבי עזר לאמא לקלף תפוחי אדמה מרצונו. אחרי כמה חודשים שעבדו ביחד אחת מהמלצריות שהכירה את אבי טוב כי עבדה אתו במקום קודם ולחצה עליהם להתחיל לצאת ביחד. לאחר לחצים הוריי ניסו לצאת ביחד. מהר מאוד הם הבינו שטוב להם ביחד ועברו לגור ביחד בדירתו של אבי ברמת החייל. הם ידעו שכביכול מערכת היחסים אמורה להיות קצרה כיוון שאמא הייתה אמורה לסוע ללמוד בארצות הברית לאחר כמה חודשים אך בכל זאת חיו יחדיו באותה דירה. אמי אכן נסעה לחול ללמוד למשך שנה בארצות הברית. ואבי היה בטוח שזהו סוף הסיפור. ושמערכת היחסים לא תצליח לשרוד במרחק הגאוגרפי והזמן. אך למרות שבתקופה זו עוד לא היו אמצעי התקשורת הקיימים היום הם הצליחו לשמור על קשר טלפוני פעם בשבוע וחלופת מכתבים. באמצע החצי שנה אבא נסה לבקר את אמא לשבועיים. לאחר שאמא סיימה את שנת הלימודים אמא חזרה ומיד חזרה לגור אם אבא. עד היום אמה של אמי מציינת בנימת כעס קלה שלא ברור לה למה אחרי ששנה לא ראתה את בתה היא לא נשארה לשון אצל הוריה אלה ישר הלכה לאבי. לאחר שנה נוספת שגרו ביחד אמי החליטה שהגיעה הזמן להזיז עניינים והודיעה לאבא שיחליט מה הוא רוצה לעשות בהמשך. אבא ביקש מאמא לא להאיץ בו ושתתן לו שנה. בשנה זו הוריי עברו למתן. לאחר שנה זו אבא הפתיע את אמא בעת טיול משותף לקנדה ושם הם התחתנו בחתונה אזרחית בהפתעה ללא הורים וללא משפחה כמו שאבי רצה בלי אף אחד בשקט כי הוא אוהב שקט ולהיות לבד. כעבור חצי שנה הם חגגו בארץ במסיבת חתונה שנוהלה על ידי רבנית רפורמית בקפה ירוק גן אירועים שהיה קרוב למתן ולכן עד היו הוריי זוכים לחגוג שני ימי נישואים. שבועיים לפני החתונה הוריי עברו לגור בראש העין בבית שאני גר בו היום ב1999. כעבור שנתיים נולדתי וארבע שנים לאחר כך אחותי הצטרפה עלי. אמי רצתה 4 ילדים ואבי 0 לכן הוסכם על הממוצע 2. לסיכום הוריי חיים חיים מאושרים למזלי ולשמחתי. ביתנו תמיד פתוח לארח, אבא תמיד מארגן סרטים ואימא אוכל.  

אבי ואמי בחתונתם